פסק-דין בתיק ת"ק 10085-07-12

הרקע

1.      התובע הגיש בתיק זה תביעה לפיצויים בגין נזקים לא ממוניים שנגרמו לו, לטענתו, בשל התנהלות הנתבעת. במקביל, הוגשה נגדו תביעה לפיצויים בגין נזק לא ממוני בהליך נוסף בת"ק 19150-07-12 (להלן: "התיק הנוסף"). התיק הנוסף הסתיים בהסכם פשרה, ואילו הליך זה נותר תלוי ועומד.

2.      הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, לאור הפשרה בתיק הנוסף כאשר לטענתה מדובר בתביעה הנוגעת לאותה מחלוקת שהוכרעה ונסתיימה בהסכם הפשרה.

3.      מאחר והבקשה למחיקה על הסף הוגשה רק יום אחד לפני המועד שהיה קבוע לדיון, התובע לא ידע על קיום הבקשה עד להתייצבותו לדיון. במהלך הדיון ומאחר שהתובע הופתע מהבקשה, ניתנה לתובע האפשרות - וזאת לפנים משורת הדין ועל מנת להקל עליו - לבחור אם ברצונו להגיב בעל-פה לבקשה, או להגיש תגובה בכתב. התובע בחר להגיש תגובה בכתב. הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובע.

4.      בתגובתו  העלה התובע טענות נוספות, וביניהן כי התיק אינו ראוי להתברר בבית משפט זה; כי בית המשפט שגה בדחיית הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וקבלת כתב ההגנה באיחור;  כי גם הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בניגוד להוראות הדין ובשיהוי; ולגופו של עניין - כי עילת התביעה דנן שונה מעילת התביעה בתיק הנוסף, ולפיכך לא מדובר במעשה בית דין. אדון בטענות התובע כסדרן.

העברת הדיון לבית משפט השלום

5.      התובע הוא שבחר להגיש תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות.  התובע, עורך דין במקצועו, יכול היה לבחור בערכאה אחרת לו סבר שתביעתו אינה ראויה להתברר בבית משפט זה, והבחירה היתה נתונה בידו ובאופן חופשי. התובע לא אולץ ולא חויב לפנות בהליך זה לבית המשפט לתביעות קטנות. התובע בוודאי ידע כי תביעתו היא תביעה שעילתה פיצוי לא ממוני כאשר קבע את הערכאה בה תתבררנה טענותיו. לא ברור מדוע כעת סבור התובע כי בימ"ש זה "אינו מהווה מסגרת דיונית מתאימה לתביעה בתיק זה."

          יובהר, כי אין כל קושי או בעייתיות בבירור טענות הנוגעות לפיצוי לא ממוני בבית המשפט לתביעות קטנות, והסעד הנתבע הוא בגדר סמכותו של בית משפט זה.

          לאור האמור לעיל, הבקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום - נדחית.

מתן הארכה להגשת כתב ההגנה ודחיית הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה

6.      התובע מלין נגד אלה: כי למרות העדר כתב הגנה, התקיים דיון בתיק וכי למרות שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בקשה זו נדחתה בלא שצוינו בהחלטה "הטעמים המיוחדים" שבגינם נדחתה הבקשה.

7.      הלכה היא, כי בית המשפט לתביעות קטנות מתנהל תוך הגמשה של כללי הפרוצדורה. בבר"ע 1958/00 נדב נ' נדב, נפסק כי:

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק..." 

וכן נפסק בבר"ע (ת"א) 1989/02 אל על נתיבי אויר לישראל ב"מ נ. בן נתן חיים עפר:

"אינני סבורה כי ראוי שהמשיבים יקבלו פסק דין לטובתם, כאשר ברור מהנסיבות שלמערערת טענות הגנה ראויות להשמע, מפני התביעה... 

אכן המערערת איחרה בהגשת כתב ההגנה ולא הסבירה, כדין,  את איחורה.

יחד עם זאת, סגירת דלתות בית המשפט בפני המערערת בנסיבות אלה, היא קביעה שאיננה מידתית, חורגת בחומרתה..."

8.      בית המשפט העליון סיכם את עמדתו הנוגעות למהותו של מוסד התביעות הקטנות בברע"א 292/93 אריה סרבוז נ. ע. אופק בע"מ, מח (3) 177, בעמ' 188-190:

"באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים.